גזר דין בתיק ת"פ 13456-12-11

בפני כב' השופט דניאל פיש

המאשימה:                   מדינת ישראל

נגד

הנאשמים:                    1. עלא גנאים- בדיון בפני כב' השופטת סלע

                                    2. מג'ד בן מוחמד

1.         הנאשם, מג'ד בן מוחמד (להלן נאשם 2), הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות (סעיף 380 + 382(א) + 29 לחוק העונשין) וקשירת קשר לביצוע פשע (סעיף 499(א)(1) לחוק).

 2.        כאמור בכתב האישום, הנאשם 2, יחד עם נאשם אחר (להלן- נאשם 1), שהינו גיסו (אחות הנאשם 2 הינה ארוסתו של הנאשם 1), ביצע את העבירות במתלונן-הקרבן ביום 26.11.11 בעקבות סכסוך מילולי שנתגלע בין המתלונן לבין הנאשם 1 יום קודם לכן. בעקבות הסכסוך האמור הנאשמים קשרו קשר לתקוף את המתלונן בצוותא ולחבול בו. הנאשמים פגשו את המתלונן בתחנת דלק בבאקה אל גרביה. נאשם 1 החל לשוחח עמו בעוד שהמתלונן ישוב ברכבו כאשר נאשם 2 נסע עם שני אחרים שלא זוהו, באותו שלב, וחסם את רכבו של המתלונן מקדימה. בשלב מסויים החל הנאשם 1 להכות את המתלונן בכל חלקי גופו. הנאשם 2 ניגש לרכב ומשך את הנאשם 1 אל מחוץ לרכבו של המתלונן. בשלב זה נפל המתלונן בחוזקה על הרצפה. בעוד המתלונן על הרצפה, המשיכו הנאשם 1 ואחר לתקוף אותו. הנאשם 2 נכנס לרכבו של המתלונן והזיז אותו מחוץ לתחנה. כאשר הוא חזר בריצה, כולם, הנאשם 1, האחרים ונאשם 2 המשיכו להכות בצוותא את המתלונן כאשר הנאשם 2 בעט בו בחוזקה בכל חלקי גופו, לרבות בראש ובבטן.

 3.        מבחינת הסדר יוער כי לאחר שמיעת עדויות עדי התביעה העיקריים, לרבות עדותו של המתלונן, תוקן כתב האישום והנאשם 2 הודה בהתאם להסדר טיעון בפרטי כתב האישום המתוקן אשר עיקריו תוארו לעיל. הנאשם 2 הורשע בעבירות שתוארו בכתב האישום המתוקן על פי הודאתו ביום 19.2.2012 ונשלח לעריכת תסקיר מבחן לעונש.

 4.        בתסקיר תואר כי הנאשם 2 הינו בן 19.5, רווק, יליד טול כרם, והפסיק את לימודיו לאחר 10 שנות לימודים. מאז הוא עבד, בעיקר בעבודות בניה כאשר מעבידו האחרון שלח המלצה לשירות המבחן לפיה בתקופת עבודתו האחרונה הוא הגיע באופן קבוע ויציב לעבודה ועבד בחריצות ואחריות. צויין כי אין לחובת הנאשם 2 הרשעות קודמות. לדעת שירות המבחן, הנאשם הפנים את חומרת מעשיו ולמד לקח מהסתבכותו וכי היה בהליכים כדי להוות עבורו ניסיון מרתיע. תואר עוד כי מבחינת אישיותית הוא נמצא עדיין בשלבי התבגרות ועד להסתבכות ניהל חיים נורמטיביים ולא זוהו קווים אלימים או עברייניים. בסיכומו של עניין, לאור ההתרשמות החיובית המליץ שירות המבחן לשקול שלא להטיל מאסר בפועל ולהסתפק בתקופת המעצר שריצה במהלך ההליכים. עוד צויין כי שליחתו לתקופת מאסר ממושכת עלולה להטמיע בו ערכים עברייניים. הומלץ בנוסף להטיל צו מבחן למשך שנה לצורך שילובו בקבוצה טיפולית ועל הטלת מאסר מותנה מרתיע, התחייבות כספית ופיצוי המתלונן.

  טענות המדינה

 5.        המדינה טענה כי מדובר במעשה תקיפה ברוטאלי בו השתתף הנאשם 2. צויין כי הנאשם אמנם הודה בכתב האישום אולם הודאתו ניתנה בשלב מאוחר יחסית של ההליכים וכי לא נחסכה עדות המתלונן. נטען עוד כי הנאשם לא מסר עד היום את פרטיהם של המשתתפים האחרים. נטען כי אין מקום לקבל את המלצת שירות המבחן כיוון שהגרסה שסיפר הנאשם לשירות המבחן היתה שונה מזו שנכללה בכתב האישום, בה חלקו קטן יותר. מתוכן הגרסה לא שוכנעה המדינה כי ההודאה היתה אמיתית ושלמה. נטען על כן, כי לא עמדה בפני שירות המבחן גרסה מלאה. נטען עוד כי עמדת שירות המבחן משקפת רק חלק מהשיקולים אשר צריכים לבוא בחשבון לעניין קביעת העונש.

 6.        אמנם, נטען כי יש לקחת בחשבון את העובדה כי מדובר בנאשם צעיר מאד וללא עבר פלילי, ברם, אין מדובר בקטין וכי הוא היה מודע למעשיו. בנוסף, על סמך עדות המתלונן אודות נזקיו, נטען כי יש לפסוק פיצוי עבורו.